ההורים פרודים ויש מחלוקת בשאלה אם לתת לילד ריטלין - כיצד תתקבל ההחלטה? עו"ד ליטל יעקובוביץ משיבה

ההורים פרודים ויש מחלוקת בשאלה אם לתת לילד ריטלין -  כיצד תתקבל ההחלטה? 

ריטלין ותרופות אחרות מקובלות בבתים רבים. כשמתגרשים, הדבר עלול להיות פתח למחלוקת נוספת. כיצד מקבלים החלטה האם לטפל בעזרת תרופות? בית המשפט קבע, כי מדובר בעניין של אפוטרופסות.

"גם משעה שחייהם של ההורים עולים על שרטון ואחד מן ההורים מקבל משמורת פיזית על הילד, עדיין נתונים שאר ענייני האפוטרופסות להורים במשותף. בהחלטות עקרוניות, הנוגעות לזכותו חובתו הכללית של ההורה כלפי הילד, על ההורים לפעול בהסכמה ואם לא עלה בידם הדבר עוברת ההכרעה לבית המשפט." סעיף 12 לפס"ד של בית המשפט העליון בע"מ 5710/05 פלוני נ' פלונית ואח'.

מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 עולה כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, כתוצר נילווה של ההורות; "אין חולק על זכותם של הורים לגדל ולחנך את ילדיהם, כאשר לצד הזכות ניצבת החובה לעשות כן."

התפיסה המשפטית היא, כי להורים סמכות החינוך והטיפול בילדיהם וקיים להם שיקול הדעת, שאינו מוחלט וכפוף למגבלות והוראות החוק, בהפעלתה של הסמכות מכח היותם אחראים לילדיהם.
ומה לגבי שיקול הדעת וקבלת החלטות כשההורים נפרדים?

כאשר בני זוג נפרדים, ואין זה משנה אם נקבעה המשמורת לילדים בידי אחד מההורים או שנקבעה משמורת משותפת לילדים, אין בשאלת המשמורת כדי לפגוע באפוטרופסות של כל אחד מההורים כלפי ילדיהם הקטינים. אחריותו של כל הורה כלפי ילדו כמו גם זכויותיו וחובותיו של ההורה ביחד לילדו, נותרת בעינה.

משמעות הדבר היא כי כל החלטה משמעותית בעניין הילדים (חינוך, בריאות, מגורים וענייני אפוטרופסות אחרים) מחייבת הסכמת שני ההורים, ובהעדר הסכמה, יכריע בעניינים אלו בית המשפט.
יוצא מכך, כי כל החלטה בריאותית משמעותית (החל מנטילת ריטלין, טיפול פסיכולוגי וכלה כמובן בניתוחים), כמו גם כל החלטה חינוכית משמעותית (זרם חינוך, שינוי מוסד לימודי וכיוצ"ב), מחייבות את הסכמתם של שני ההורים, והורה אחד אינו יכול לקבל החלטות משמעותיות באופן חד צדדי.

ומה כאשר ההורים חלוקים באשר לטיפול רפואי בקטין?

במקרה שבו אחד ההורים סבור כי דרוש לקטין טיפול רפואי מסוים, וההורה השני מתנגד, אזי עד שאין הסכמה בין ההורים חל איסור לקבל החלטה חד צדדית.

בפני ההורה שסבור כי הטיפול הרפואי דרוש והכרחי לקטין, פתוחה בפניו הדרך לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסמיך מפורשות את בית המשפט לפעול בנושא טיפול רפואי בקטין אם שוכנע, על פי חוות-דעת רפואית, כי האמצעים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין.

ההכרעת ביהמ"ש "קלה" יותר בשאלות הנוגעות לחיים ומוות ובהכרח הופכת להכרעה "מסובכת" יותר, שעה שמדובר בפעולות רפואיות שאין מטרתן הצלת חיים אלא רק בשיפור איכותם.

כך גם באשר לתרופת הריטלין. הדילמה הנוגעת לסוגיית מתן ריטלין לילדים עולה וצפה פעמים רבות בישראל, שכן מדובר בטיפול שנוי במחלוקת שטרם הוכרעה.

בשנת 2009 ניתן פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה אשר חייב מתן טיפול בריטלין לילד בכיתה ב', וזאת בניגוד לעמדתה של אמו הביולוגית, שטענה כי מדובר בטיפול תרופתי שנוי במחלוקת ובעל תופעות לוואי לא פשוטות. במקרה זו ביהמ"ש המחוזי הביא בין שיקוליו את העובדה שאמו הביולוגית של הקטין לא הייתה זו שגידלה אותו בפועל, שכן הקטין הוצא מחזקתה קודם לכן, בלי קשר לשאלת מתן הריטלין.

השאלה אם ניתן לחייב הורה משמורן לתת ריטלין לילד נותרה פתוחה בפסיקת בתי המשפט וללא ספק עוד תעלה לדיון, כאשר במסגרת מתן התשובה ייבחנו לטעמי פרמטרים שונים וביניהם השאלה מה היא טובתו של קטין באופן אובייקטיבי (ככל שניתן)? האם יש מקום להתערבותו של בית המשפט כשהורים פועלים כדי להגשים את טובת ילדיהם בהתאם לתפיסתם האישית? האם ישנן דרכים אחרות שבהן ניתן לטפל בקטין בטרם מתן הטיפול התרופתי? מה האמצעים שבהם יש לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הקטין (בדיקות, פיקוח רפואי, הערכה מחודשת לאחר פרק זמן של תוצאות הטיפול והשפעתו על הקטין וכד').


אשר על כן, התשובה לשאלה הינה כי כל מקרה יבחן לגופו וכי בהעדר הסכמה בין ההורים ייאלצו לפנות להכרעה שיפוטית.