יום שני, 19 באוגוסט 2013

יש לכם משמורת משותפת על הילדים? מהיום ייתכן והאב בכלל לא צריך לשלם מזונות לידי האם

תמ"ש 49165-10-10
 
ביום 5.8.13 נתן ביהמ"ש לענייני משפחה ע"י השופט יהורם שקד פסק דין בתמ"ש 49165-10-10, ובה קבע תקדים חשוב ומשמעותי בכל הנוגע לחיוב אב במזונות ילדיו, בשעה שהילדים נמצאים במשמורת משותפת ונמצאים עם שני הוריהם בחלוקת זמנים שווה ו/או האב אף לוקח חלק גדול יותר בטיפול בהם.
 
העובדות בקצרה:
 
האב והאם נישאו ונולדו להם 3 ילדים. 
במהלך נישואיהם נסעה האם לעבוד בחו"ל ולפני נסיעתה קבעו ההורים משמורת משותפת על הילדים, כך שבעת שהאם בחו"ל יהיו עם אביהם, וכשהאם בישראל, ישהו עם האם וייקימו מפגשים עם האב.
 
עוד לפני שהסתיימה תקופת השהייה של האם בחו"ל הצדדים החליטו להתגרש וכשנתיים לאחר הגירושין הגישה האם תביעת מזונות עבור ילדיה.
 
האב טען כי האם משתכרת שכר גבוה משלו וכי הוא המטפל העיקרי בילדים ונושא ישירות בצרכיהם ולכן בנסיבות העניין יש לחייב את שני ההורים לכלכל את הילדים ישירות בעת שהייתם אצל כל אחד מההורים.
 
האם כמובן התנגדה וטענה כי האב מרוויח הרבה מעל מה שהוא טוען וכי הילדים נמצאים עמה והיא זו שנשאה בכל נטל הוצאותיהם, הגם שמדובר בחובתו של האב.
 
ביהמ"ש סוקר בהרחבה את טענות כל אחד מהצדדים :
 
האם מצדה טענה:
    1. החובה לשאת במזונות הילדים על האב על פי הדין האישי החל 
        עליו כיהודי  
     2. האב עובד בחברה בבעלותו ומשתכר 15,000 ש"ח ובנוסף מקבל
         הטבות בשווי 15,000 ש"ח.
     3. הכנסתה של האם לטענתה כ 15,000 ש"ח נטו לחודש כשכירה ויש לה הוצאות רבות, מעל הכנסתה החודשית.
 
האב מצדו טען:
    1. הילדים במשמורת משותפת עם שהייה רבה יותר אצל האב
    2. האב מספק את מלוא צרכי הילדים ואין כל סיבה לפי הדין           
       העברי שהאב ישלם את צרכי הילדים באמצעות האם.
    3. האם משתכרת שכר גבוה בהרבה מזה שלו (כ 25,000 ש"ח)   
       ומקבלת הטבות רבות ממקום עבודתה. בעוד שהוא משתכר כ
      10,000 ש"ח לחודש.
4. לאור מגורי בן זוגה של האם בדירה עליו לשאת רק ב 20% בהוצאות
    המדור ואחזקתו.
 
לאחר דיון נרחב וקביעות עובדתיות לגבי כל אחד מהצדדים מגיע ביהמ"ש למסקנה כי במקרה זה היה על האב לשלם לידי האם סך של 310 ש"ח בלבד אותם קבע שלא ישלם כדי לא ללבות הסכסוך.
 
בדרך למסקנה זו קבע ביהמ"ש כמה קביעות עקרוניות וחשובות
 
 
 
1. אין הדין העברי מטיל חובה על האב לשלם לידי האם עבור צרכי הילדים כברירת מחדל תוך התעלמות מנשיאתו הישירה בצורכי הילדים. חובת האב לזון את הילדים כשמה כן היא חובה בין האב לילדיו.
 
2. החובה לשאת בצרכים הכרחיים של הילדים חלה במלואה על האב על פי הדין האישי החל עליו (דין תורה) אך יש להביא בחשבון כי האב נושא בחלק מצרכיהם של הילדים עת הם שוהים אצלו- באופן ישיר.
 
3. כאשר הילד ניזון אצל אחד מהוריו, אותו הורה נושא בצרכיו ואין באותו זמן נשיאה מקבילה במזון אצל ההורה השני כך גם לגבי ביגוד ציוד לביהס וכו. חיוב לשלם מזונות לאדם אחר תקום רק כשאותו אדם מוציא כספים לכיסוי מזונות הילדים או חלקם.
 
4. לחלוקת זמני השהות של הילד בין הוריו יש השפעה על אופן הנשיאה במזונות בין הוריו. הוצאותיו של אב במזונות ילדיו במקרה שאינו רואה אותם כמעט אינם דומות להוצאות ישירות של אב במזונות ילדיו כשהם שוהים אצלו בביתו וניזונים ממנו במחצית הזמן ומעבר לכך.
 
הדין האישי לא שולל התחשבות בחלוקת זמני השהות של קטין בין הוריו, ויש לאפשר לאב לשאת באופן ישיר בחלק ממזונותיהם של הילדים לפי זמני השהות אצל אביהם.
 
5. במקרה זה לאחר שבחן ביהמ"ש יכולותיהם הכלכליות של האב והאם הגיע ביהמ"ש למסקנה כי האב משתכר  כ- 13,000 ש"ח נטו, והאם משתכרת סך של כ- 18,000 ש"ח.
 
6. מבחינת צרכי הילדים קבע אותם ביהמ"ש על פי אומדנא והערכה משלו , מאחר והצרכים שנתבעו לא הוכחו. יש לזכור ההלכה הקובעת כי סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות שהיה נפסק עבור ילד אחד (ע"א 552/87 ורד נ' ורד)
 
7. במקרה זה ומששוהים הילדים זמן רב יותר עם האב והם במשמורת משותפת, ומשהאב נושא באופן ישיר לכל הפחות במחצית צרכי הילדים בעת שהם שוהים עמו, ולאור הדין האישי של האב קבע שהיה פוסק לאב חיוב בסך 1,750 ש"ח עבור צרכיהם ההכרחיים.
 
מנגד, באשר לצרכים הכרחיים ולאחר שביהמ"ש בחן מה תהיה ההכנסה שתיוותר לכל אחד מההורים אחרי סיפוק צרכיהם (משכנתא, צרכים אישיים והוצאות צרכים הכרחיים לילדים), הגיע ביהמ"ש למסקנה כי בעוד לאב תישאר הכנסה פנויה בסך  של כ- 2,700 ש"ח, האם תישאר עם הכנסה פנויה של כ- 11,300 ש"ח!
 
בהתאם לכך נקבע שהחלוקה במזונות הילדים מדין צדקה בין ההורים תהיה לפי חלוקה של 20% לאב ו- 80% לאם.
 
לפי חלוקה זו, ומאחר וקבע ביהמ"ש כי הוצאות הילדים מדין צדקה הינם בסך 4,800 ש"ח, הרי שחלקה של האם 3,840 ש"ח (80%) וחלקו של האב 960 ₪ (20%). 
אך יש לזכור כי בפועל האב נושא במחצית מהוצאות אלו נוכח שהיית הילדים אצלו במחצית מהזמן. כלומר במקום לשלם רק 960 ש"ח הוא משלם הלכה למעשה 2,400 ש"ח ולכן על האם להשיב לו ההפרש בסך 1,440 ש"ח.
 
סיכום
לסיכום מחד האב צריך להעביר לאם 1750 ש"ח , והאם צריכה להעביר לאב 1440 ש"ח. ההפרש בסך 310 ש"ח, הוא מה שעל האב להעביר לידי האם, אך ביהמ"ש פוטר אותו מחיוב זה וקובע כי "שני ההורים ימשיכו לפעול לטובת ילדיהם וימשיכו לשאת באופן ישיר בכל הוצאות הילדים בחלקים שווים ביניהם, אשר כפי שהובא, אף בהתאם לדין האישי, מובילים לתוצאה נאותה בנסיבותיו של המקרה".
 
 
הסיכום היה איפוא כי כל אחד מההורים יישא באופן ישיר בצרכי הילדים בזמן שהם שוהים עמו ובנוסף יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות חינוכיות . ככל שאחד הצדדים נשא בהוצאה, הרי שאחת לשנה תיערך התחשבנות באמצעות מתאם הורי.
 
דעתי האישית
 
את השופט יהורם שקד אני מכירה עוד מהתקופה ששימש כעו"ד פרטי וניהלנו הליך זה מול זו באותו אולם בו הוא יושב היום כשופט.
 
אין ספק כי מעת שהתמנה לשפיטה הוא עושה מאמץ להביא לשיוויון הדרוש בהכרה כי אבא = לאמא, ובצדק לטעמי, כי אמהות ואבות שווים הם.
 
אין ספק כי מדובר בפסק דין חדשני אשר לראשונה לא מסתפק בהפחתה של כ 25% במזונות בעת משמורת משותפת (שנקבעה בעבר במחוזי) אלא אי-חיוב בפועל באופן ממשי.
 
זו פסיקה מבורכת, יחד עם זאת אני אכן מקווה כי יישום פסק הדין לא יגרור את הצדדים להתנגחויות וסכסוכים כספיים ביניהם והם ימשיכו לעשות הכל לטובת ילדיהם.
 
יש לזכור ולא לשכוח כי ביהמ"ש לא ביטל חובת האב על פי הדין האישי ויצא איפוא שכאן במקרה זה מבחינה מתמטית חישובית, חלקה של האם עולה על זה של האב, ולכן יש בפועל "פטור לאב מתשלום", אך מדובר בשורה הסופית לאחר ההתחשבנות, ולא בביטול ההלכה הקיימת, אשר במקרה בו האב משתכר הרבה יותר מהאם, יש וייתכן כי ימשיך וישא במזונות גם במקרה של משמורת משותפת.

באשר ליתר המקרים האפשריים? אין ספק כי בקביעות העקרוניות שנכתבו על ידי השופט שקד יש כדי לבשר את השינוי המיוחל... עכשיו רק יש להמתין ולראות אם יוגש ערעור על פסק הדין ומה תקבע הערכאה דלמעלה על פסק הדין המנומק היטב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה