יום שני, 23 ביולי 2012

ספרי לימוד, בגדים, חוגים וקייטנות - האם הם חלק מדמי המזונות? עו"ד ליטל יעקובוביץ משיבה על כך



ספרי לימוד, בגדים, חוגים וקייטנות - האם הם חלק מדמי המזונות?      


לחלקנו ידוע כי במקרה של גירושין בין בני זוג יהודים מחויב האב במזונות עבור ילדיו. אך לא תמיד ברור איזה צרכים ותשלומים הם כאלו שהאב חייב לשלם ואיזה הם בגדר "רשות" או כהגדרתם המקצועית – מזונות "מדין צדקה" כך ששני ההורים נושאים בהם. בפוסט זה אבחן את השאלה "איזה תשלומים הם חלק מדמי המזונות?"




ההורים חלוקים לגבי החיובים


קחו לדוגמא את יואל ורווית שהגיעו להסכמה שעליהם להתגרש.


ליואל ורווית 2 ילדים, האחד בן 10 והשני בן 6. יואל ורווית הסכימו שהילדים יישארו במשמורתה של רווית והם דאגו לקבוע הסדרי ראיה רחבים בין יואל והילדים.


יואל ורווית סיכמו כי יואל ישלם לרווית עבור מזונות שני הילדים סכום של 3,400 ₪ לחודש, 1700 ₪ לכל ילד.


למרות שסכום המזונות הוסכם ביניהם, נותרו הצדדים חלוקים באשר לחיובים שונים, כגון ספרי לימוד, טיולי ביה"ס, שיעורי עזר וקייטנות, והיו חלוקים בדעתם אם החיובים הללו כלולים בסכום המזונות שסוכם ביניהם כמעין סכום "כולל הכל", או שמא יש לקבוע חיוב נוסף נפרד עבורם?


בעוד שרווית סברה כי על יואל לשאת לפחות במחצית מכל התשלומים, יואל טען  כי הוא אינו חייב לשלם לרווית "אפילו עוד שקל" מעבר למה שנקבע ביניהם כסכום מזונות מאחר וכל החיובים אליהם התייחסו כלולים בדמי המזונות.


מי צודק? רווית? או שמא יואל? ואולי אף אחד מהם? על מנת להשיב לשאלה זו, יש להבחין תחילה בין מזונות ילדים המוגדרים כ"הכרחיים" לבין מזונות ילדים המוגדרים כמזונות "מדין צדקה".


מהם מזונות הכרחיים?




הכוונה היא במזונות המהווים סיפוק אותם צרכים בסיסיים הדרושים לילד. יש שיקראו למזונות אלו "הכרחיים" ויש שיקראו להם מזונות "מינימאליים".


אבקש להדגיש כי חיוב במזונות אלו לא תלוי ביכולתו הכלכלית של האב מאחר ומדובר בחובה החלה על האב לשאת בצורכי הקטין ההכרחיים. המשמעות בפועל היא כי מזונות הכרחיים נמדדים לאור צרכי הילדים וזאת ללא קשר למצבם הכלכלי של הוריהם ובפרט  ללא קשר למצבו הכלכלי של האב.




מה כוללים מזונות הכרחיים?



בגדר צרכים הכרחיים (מינימליים) של כל קטין, שחובתו הבלעדית של כל אב לספק אותם במלואם, נכללות רק חלק מהוצאות המשפחה ואלו הם: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות - אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, מים, חשמל, גז, ארנונה וטלפון), מזון, ביגוד והנעלה (בסיסיים ואין הכוונה למותגים), חינוך, בריאות (הוצאות רגילות) ותחבורה.


יש גם מקרים בהם יכללו בסל הוצאות המזונות ההכרחיים גם הוצאות מיוחדות לקטין שלו יש צרכים ספציפיים, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות בשל בעיה רפואית ספציפית או שיעורים פרטיים בשל קשיי למידה מאובחנים וכיוצא בזה.


כל חיוב/ דרישה שהיא מעבר לצרכים הכרחיים אלו היא למעשה מדין צדקה ותלויה ביכולתו של הנתבע.





ומה לגבי יתר הצרכים שיש לילדים?




לאחר שהבנו מה כלול בגדר "מזונות הכרחיים" נשאל עתה היא מה דינם של כל אותם צרכים כגון צעצועים, חופשות, תיק, טיולים ביה"ס, ביגוד וצרכי חינוך שהינם בגדר חיובי רשות, מעבר למינימום הנדרש?


אלו למעשה אותם צרכים הנכללים במסגרת מזונות "מדין צדקה".


המושג "מזונות מדין צדקה" מה משמעותו?



הפסיקה קבעה כי חובתו של האב לספק צרכי ילדיו "כדי מחסורם" ורק אם יש ביכולתו לשאת במעבר לכך, והוא נחשב "אמיד", יחויב האב לשאת בצרכים שהם מעבר לאותו "מחסור"- אלו הם אותם מזונות "מדין צדקה".


אב ואם שווים בחובתם לשאת במזונות "מדין צדקה",  כאשר התנאי לחיוב האם לשאת במזונות מדין צדקה הוא כי יש ביכולתה הכלכלית של האם לתת "צדקה". ואבקש לחדד ולהבהיר כי אין מדובר בחלוקה שווה בין ההורים אלא בחלוקה שוויונית יחסית על פי הכנסות ההורים.

ואילו צרכים יכללו בגדר מזונות "מדין צדקה"?



צעצועים, חגיגת בר/ת מצווה, שיעורי עזר (שאינם דרושים בהכרח לקטין), משחקי מחשב, נסיעות לנופש בארץ ובחו"ל, חוגים, חסכון לילד, מנוי בבריכה /חדר כושר, טלפון סלולרי, תנועת נוער, עיתונים, דמי כיס, קייטנות וצרכים נוספים שניתן להגדירם ככאלו שמעבר לבסיס הדרוש למחיה.


ומה באשר להוצאות חינוך שאינן חובה – כגון ספרי לימוד, ציוד לביה"ס תיק וכיוצ"ב?  



נפסק כי הוצאות חינוך בבתי-ספר במסגרת ציבורית, הנחשבות כצורך הכרחי, כוללות בחובן  חיוב בתשלום אגרת חינוך וסל תרבות מינימלי, כפי שנקבעים בחוזר משרד החינוך והתרבות.


להבדיל מהוצאות חובה אלו ישנן הוצאות חינוך הנקבעות על-ידי ועד ההורים, כגון טיולים, מסיבות ותשלומי רשות שונים, הנחשבים כמזונות מדין צדקה ולכן אלו יחולקו בשווה בין האב לאם.


ישנה גם אפשרות לקבוע כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך החריגות, אך תחילה יקוזז "מענק הלימודים" שמתקבל מהמוסד לביטוח לאומי סמוך לתחילת שנת לימודים.





האם ניתן לנהל מו"מ על כל מה שקשור במזונות הילדים ?



בכל הקשור למזונות ההכרחיים הדרושים לקטינים, הרי שבתי המשפט לא נוטים לאשר הסכמות בין הורים לסכומים נמוכים מאלו שנקבעו בפסיקה כמזונות הכרחיים מינימליים לקיום בכבוד של הקטין (הרף הינו כ- 1,250 ₪ ויש שפוסקים רף מינימלי גבוה יותר).


באשר ליתר הצרכים שהינם מזונות "מדין צדקה", הצדדים רשאים לנהל מו"מ ביניהם ולהחליט, רצוי בהסכמה, איזה מהצרכים חשוב ומהותי יותר עבור הקטינים, איזה נדרש לילדים ואיזה מהם הוא רק בגדר "משאלת לב" של אחד ההורים (כמו למשל מאבק בין הורים לגבי חיוב בגין נופש בארץ כאשר ההורים עצמם לא נפשו בהעדר יכולת כלכלית).


הסכמה משותפת



במקרה של יואל ורווית ברור הוא אפוא שככל שיש לילדיהם צרכים של ספרי לימוד, טיולי ביה"ס, שיעורי עזר וקייטנות הרי שכל אלה ייחשבו כמזונות מדין צדקה אשר הצדדים יישאו בהם  יחד.


בסופו של דבר, אני מאמינה ששני ההורים יודעים, יותר טוב מכל אחד אחר, מה דרוש לילדיהם ולכן, אני תמיד ממליצה להורים, למרות הסכסוך המשפחתי, לשים את טובת הילדים בראש סולם העדיפויות ובדרך זו יגיעו להסכמות משותפות בעניין מזונותיהם. דרך ההסכמה תמיד עדיפה על כל הכרעה שיפוטית, שבה צד ג' יכריע במקומם.

בכל שאלה נוספת אשמח לעמוד לרשותכם!
ליטל יעקובוביץ-דראי, עו"ד
דיני משפחה ודיני ירושה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה