יום שבת, 11 באוגוסט 2012

למה בשביל שלום בית צריך להגיש תביעה? ומהו צו למדור ספציפי שרק בית הדין הרבני מוסמך לתת? עו"ד ליטל יעקובוביץ משיבה על כך

למה בשביל שלום בית צריך להגיש תביעה? ומהו צו למדור ספציפי שרק בית הדין הרבני מוסמך לתת? 

  

במדינת ישראל, לבית הדין הרבני הסמכות לדון בענייני הנישואין והגירושין של בני זוג יהודים. מתוקף סמכות ייחודית זו יכול בית הדין הרבני לדון לא רק בתביעות לגירושין, אלא גם בענייני נישואין, כמו למשל תביעה לשלום בית.

בפוסט זה אנסה להסביר - מהי תביעה לשלום בית? ומהם הסעדים שיכול ביה"ד הרבני לתת במסגרת תביעה שכזו ?


 מיכל רוצה להציל את נישואיה

מיכל נשואה לאופיר מזה 8 שנים. לזוג שתי בנות קטינות.

אופיר, בעלה של מיכל, חזר בערב מהעבודה ולאחר שהשכיבו את הבנות לישון הודיע אופיר למיכל, בצורה לקונית כמעט ובלי הכנה מראש, שהוא מעוניין להתגרש בהקדם האפשרי. אופיר ביקש ממיכל להגיע  להסכמות לגבי כל הנושאים ביניהם, לרבות כל הקשור בבנותיהן, מכירת הדירה וחלוקת הרכוש. 

הודעתו של אופיר נחתה על מיכל כרעם ביום בהיר. 


מיכל אמנם ידעה שאופיר מצוברח כבר תקופה אבל לא חשבה שגירושין עומדים על הפרק.

מיכל ביקשה מאופיר מספר ימים כדי לעכל את רוע הגזירה וכדי לחשוב איך להתמודד עמה, מאחר והיא אינה מעוניינת בגירושין אלא דווקא בשיקום הקשר.

בני הזוג סיכמו שידברו על כך שוב בעוד כמה ימים.  


למחרת, מיכל יצרה איתי קשר וביקשה שניפגש בהקדם. מיכל הגיעה למשרדי התיישבה לפניי, וברעד קל בקולה החלה לספר לי את מה שקרה, תוך כדי דיבורה הבחנתי בדמעות זולגות על לחיה. 



"מה היית רוצה שיקרה?" שאלתי והמתנתי לתשובתה. 

מיכל השיבה לי "אני אוהבת את אופיר למרות הכעס שלי, ואני יודעת שזה בטח נשמע הזוי שאני אומרת את זה, אחרי שהוא מוותר על הנישואים שלנו, אבל אני לא מוכנה להתגרש כל כך מהר ואני מאמינה שטיפול זוגי יכול לעזור לנו. אני רוצה שבעלי "יתעורר" ויבין שזו המשפחה שלו ושלא מתגרשים סתם ככה לפני שמנסים הכל. תעזרי לי לשמור על הנישואים שלי".

הסתכלתי על מיכל, היא נראתה מפורקת מבחינה רגשית ובו בעת, נראתה כל כך נחושה על רצונה לשמור על שלמות התא המשפחתי.

במדינתנו, בה אחוז הגירושין עומד על 1 ל-3 וכשכולם כ"כ ממהרים לפרק ולהתגרש, הערכתי את נחישותה לנסות להציל את נישואיה לפני פירוקם.

הבהרתי למיכל שכדי שיתקיים שלום בית צריך עבודה משותפת ורצון משותף, אבל עד שאלו יגיעו, אם בכלל, ניתן לנקוט בצעדים משפטיים, שיוכלו לסייע לה לשמור על האינטרסים שלה, ויתנו לה לפחות סיכוי  לנסות לשקם את מערכת היחסים בינה ובין אופיר. התקווה היא כי אופיר "יתעורר" וישתף פעולה להצלת הקשר, כפי שמיכל מקווה.

תביעה לשלום בית

"עלינו להגיש תביעה לשלום בית ובקשה לצו למדור ספציפי", אמרתי למיכל. ראיתי כי בעודי מדברת, מיכל מכווצת גבות.

מיכל הסתכלה עליי ושאלה: "מה פתאום אנחנו מגישות תביעה לבית הדין הרבני? החברות שלי אמרו לי לרוץ לבית המשפט ולהגיש שם את ההליכים שצריך". חייכתי, מאחר וזו לא הפעם הראשונה (ובטח לא האחרונה) שאני שומעת את המיתוס לפיו "נשים צריכות לרוץ לביהמ"ש וגברים צריכים לרוץ לביה"ד הרבני". 

הסברתי למיכל כי מדובר במיתוס בלבד וכי יש מקרים, כמו המקרה שלה, שבו כדי לשמור על האינטרסים שלה עליה לפנות לביה"ד הרבני דווקא ולא לביהמ"ש, משום שרק ביה"ד הרבני מוסמך בעצם להורות על שלום בית, ורק ביה"ד הרבני מוסמך לתת לה צו למדור ספציפי.




תביעה לשלום בית, הבהרתי למיכל, בוודאי שאינה מחייבת את בן הזוג השני לאהוב את בן זוגו או להישאר בזוגיות שהוא אינו שלם איתה ולא טוב לו, אבל יש מקרים שבהם אחד הצדדים מבקש לבחון את הסיכויים לשיקום הנישואין לפני שמתגרשים, ואז שימוש בתביעה לשלום בית מעניקה לאותו צד החפץ בשיקום הקשר, סיכוי שבית הדין הרבני חייב את הצד השני לגשת לטיפול זוגי/ ייעוץ וכיוצ"ב.





במסגרת תביעה כזו לשלום בית, מתבקש בית הדין להורות על שלום בית בין בני זוג שנמצאים בסכסוך, באמצעות הפנייתם לטיפול או ייעוץ וביה"ד יבחן את הסיבות שבגללן מבקש אחד הצדדים להתגרש.
*** זה המקום להדגיש כי זוהי תביעה שגם נשים וגם גברים יכולים להגיש בבית הדין הרבני בניסיון להציל את נישואיהם. בנוסף, אבהיר כי בהצעתי להגיש תביעה לשלום בית, אני מתכוונת למקרים שבהם יש רצון אמיתי וכן לשקם את הנישואין, ולא למקרים בהם  הכוונה היא ליצור טקטיקה ואסטרטגיה משפטית כדי לעכב את בן הזוג השני, כחלק מהליכי גירושין.
   
 מהו צו למדור ספציפי?

במקרים בהן מוגשת תביעה לשלום בית ע"י האישה, היא רשאית לבקש במסגרתה שיינתן לה צו למדור ספציפי. 


על פי החוק במדינת ישראל, אדם חייב בתשלום מזונות לבן זוגו על פי הדין האישי החל עליו. ברור אפוא, שכאשר מדובר בבני זוג יהודים, הבעל חייב במזונות לאשתו על פי הדין העברי שחל עליהם.
הזכות למזונות אישה, על פי הדין העברי, כוללת בתוכה, בין היתר, את זכותה של האישה ל"מדור". כלומר, זכות למגורים. הצו למדור ספציפי, מטרתו לאפשר לאישה להמשיך לגור במקום המגורים הייחודי אליו הורגלה בנישואיה.  


מדובר בצו שרק לביה"ד הרבני סמכות לתת ורק לנשים, כחלק מזכותן למזונות.

במקרה של מיכל, הגשת תביעה לשלום בית, תשרת את האינטרס של מיכל לנסות לשמור על התא המשפחתי ובמקביל, צו למדור ספציפי ימנע ניסיון ממשי מצד אופיר למכור את הדירה בה התגוררו הצדדים. 





הכוונה בצו כזה היא שיישאר לצדדים בית "שלם" שבו יוכלו לנסות להשכין שלום בית, והכל כמובן, בהנחה שבן הזוג ישתף פעולה ויביע רצון לשקם את נישואיו.

האם בכל מקרה של סכסוך בין בני זוג, תביעה לשלום בית תעזור?

במקרה של מיכל, תביעה לשלום בית שבה יופנו הצדדים לטיפול זוגי ו/או ייעוץ מקצועי וצו למדור ספציפי, שישמור על שלמות הבית בו גרו הצדדים, יכול להוות את הפתרון המשפטי הנכון, וזאת בהנחה כי אופיר ישתף פעולה ויביע רצון מצדו להצלת הנישואים.





במקרים בהם הצד השני מסרב בכל תוקף לקחת חלק בשיקום המערכת הזוגית, או שלאחר ניסיון עצמאי מגיעים למסקנה כי אין עוד סיכוי "לשלום בית", הרי שהגשת תביעה לשלום בית רק כדי "להחזיק בכח" בבן הזוג לא יועילו, ולטעמי אף יזיקו. 




סטינג שר "אם אתם אוהבים מישהו, שחררו אותו לחופשי", יש מי שהוסיפו למשפט ואמרו "אם הוא חוזר- הוא שלך, ואם לא חזר- מעולם לא היה שלך". 


לאור ניסיוני בייצוג בהליכי גירושין רבים, אני יכולה לומר כי החזקת בן זוג "בכח" בתוך נישואים, כשלאחד הצדדים אין עניין בנישואים, אינה הדרך לקיים שלום בית וזוגיות טובה אלא לרוב, בדיוק ההפך , היא מהווה קרקע למריבות, תסכול וחוסר שביעות רצון.





לצורך זוגיות טובה ושלום בית, נדרש הרבה יותר מצעדים משפטיים.

בעיקר נדרשים בני הזוג לרצון משותף ועבודה רבה, כדי לשמר את הזוגיות.

במקרים שבהם נעשה ניסיון ומאמץ כן ואמיתי להציל את הנישואים אך ללא הצלחה, חרף המאמצים הכנים שהושקעו, אני מאמינה שיש  "לשחרר" את בן/בת הזוג, דווקא בשל אהבתך אליו, מתוך כבוד לרצונו. 

אם הגעתם לשלב בו צריך "לשחרר", המלצתי היא להביא ככל הניתן לסיום הנישואים ברוח טובה, בהסכמות הדדיות ומתוך רצון לשים דגש על טובת הילדים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה